עופרה רוזנפלד | מינוף יכולות להשגת תוצאות

top banner1

logo-h4r

  • יש לנו את כל המשאבים להיות מי שאנחנו רוצים להיות

  • אנחנו האחראים לתוצאות שנשיג בחיינו

  • כולנו צריכים אמונה ביכולות שלנו, דרך ברורה והנחייה בגובה העיניים

  • הטיפול במילת יוביל אותך לבחירות הנכונות ולתוצאות שרצית

  • 1
  • 2
  • 3
  • 4

הדרכת הורים:מטרות מוטעות של ילדים

והדרך לעקוף קונפליקטים בלי להיפגע.

1.תשומת לב יתרה - כדי להרגיש שייך. או מה שהוא עושה להורה זה העסקת יתר. רצוי שההורה לא ייכנע לכך.

2.מאבק לכוח -  ילד החושב שאם ייענה לדרישות ההורה, בכך הוא נכנע לכוח גדול משלו וכך הוא מאבד את תחושת  הערך של עצמו. פחד מפני כוח מכריע מביא ילדים רבים להציג את כוחם שלהם. טעות היא להשתלט בכוח על הילד   איך יודעים אם אכן הילד במאבק כוח או תשומת לב ?. כשמעירים לילד על התנהגותו. אם כל רצונו בתשומת לב יפסיק את התנהגותו. אם רצונו בהפגנת כוח רק יגביר את התנגדותו במקרים רבים.  רצוי לנו ההורים לא להיגרר למאבק.                     3.שאיפה לתגמול ונקם – הרגשת הילד תהיה שיש לו חשיבות רק אם יכאיב לאחרים כפי שהם מכאיבים לו. כאן אנחנו נדרשים להבין את הילד כמו שהוא כדי שנוכל לגלות לו את ערכו. רצוי שההורה ימנע מלתת עונשים.                       4. שימוש בחוסר אונים –הפרזה במגבלותיו וחולשותיו הדמיוניות והאמיתיות של הילד כדי להשתמט מקבלת תפקידים אשר לטעמו יסתיימו בכישלון. לא ניבהל מחוסר האונים וניצור מצבים שבהם יוכל הילד לגלות את יכולותיו וסגולותיו.                                      

אין טעם לאמר לילד מהם מטרותיו המוטעות.

בגיל ההתבגרות מגיל אחת עשרה לערך. התנהגות מפריעה עם קבוצת השווים מצביעה על מאמצים מוטעים למצוא מקום.

במקרים של התרסה במעשים של ילד שנמצא במאבקי כוח הנושא של עונשים הוא נושא מוכר. המשפט "אתה חייב להישמע לחוקים שלי" צריך לקבל מקום של הוספת כבוד הדדי ושיתוף פעולה.

כנ"ל גם השיטה ההפוכה של ה"פרס" שבו יש תחושה של חוסר שוויון.

ואם זאת הרי ילדים עושים דברים שמעצבנים לעיתים. חשוב ביותר שנמחיש לילד שהדרך לפתור את הבעיה נמצאת בידיים שלו ואם יבחר לא לעשות זאת יהיה לכך תוצאות ברורות מבחירותיו הוא שלא ינעמו לו. הדרך זו לומד הילד מהן תוצאת טבעיות למעשיו לטוב ולרע.

אם הילד בוחר לא לאכול הזמן הארוחה הקבועה. ואנחנו חושבים שבאווירה של איום כגון המשפט " אוקי אבל אין ארוחה עד הערב" מצאנו פיתרון. אז סמנו לכם תיקון. לאמר לילד " צר לי שאת רעבה אבל ארוחת הערב מוגשת רק בשש, אני מצטערת שתצטרכי לחכות זמן רב" אינו דבר דומה. תשובה זו בהחלט מלמדת כי התוצאה הטבעית של אי אכילה היא מצוקת רעב  וזוהי תוצאה מותאמת להחלטת הילד לא לאכול. לא הקול הקשה שמנציח מאבק כוח ועונש.הדרכה מתאימה תעזור.

ילד שמתעקש לצאת מהחצר לשחק ליד הכביש לא יקבל חופש למעשיו. אם לאחר הסבר יחזור לעשות זאת נשלול את המשחק בהזכירנו שהפעולה שלו היא זו שיצרה את האיסור " מכיוון שאינך רוצה לשחק בחצר, לא תוכל להיות בחוץ. כאשר תהיה מוכן לשחק רק בתוך החצר נוכל לנסות שוב". זה משפט שלא מכריח וכן יותר גבול בטוח וקשוח ועם זאת מכבד.

ילד שלא מצחצח שיניים לא יוכל ליהנות ממתקים בבית כיון שהם אלה שהורסים שיניים לא מטופלות.ההדרכה הזו מכבדת את זכויות הילד לקבל החלטה במסגרת גבולות ברורים והבנה לתוצאות, זוהי המרצה להתנהגות בריאה.

היי תקיף בלי להשתלט. תקיפות היא הסירוב להיכנע לדרישות הבלתי מוצדקות של הילד.

ביבליוגרפיה: ד"ר רודולף דרייקורס, (1979),ילדים האתגר, הוצאת יבנה

 

 

 

                                           עופרה רוזנפלד                                                                       טיפול אישי וקורסים

פסיכותרפיסטית ומנחת הורים מטעם אדלר, מטפלת ב-פסיכותרפיה גופנית  nlp דמיון מודרך ואימון

 מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.'; document.getElementById('cloak29791').innerHTML += ''+addy_text29791+''; //-->   נייד:  054-6555841