עופרה רוזנפלד | מינוף יכולות להשגת תוצאות

top banner1

logo-h4r

  • יש לנו את כל המשאבים להיות מי שאנחנו רוצים להיות

  • אנחנו האחראים לתוצאות שנשיג בחיינו

  • כולנו צריכים אמונה ביכולות שלנו, דרך ברורה והנחייה בגובה העיניים

  • הטיפול במילת יוביל אותך לבחירות הנכונות ולתוצאות שרצית

  • 1
  • 2
  • 3
  • 4

משחקי מחשב אימון אישי או טיפול אישי לשעמום?

 מחקרים שנערכו לאחרונה מערערים על הסברה הרווחת ומראים כי לא קיים קשר מובהק בין משחקי מחשב אלימים ואלימות ותוקפנות בקרב ילדים ומתבגרים, וכי הם רק חלק מתמונת עולם יותר רחבה של הגורמים המשפיעים על הנוער.

מסיפורים של ילדים במסגרת שעת טיפול אישי עולה בעיה לגבי יכולתו של הילד במשחקי מחשב להזדהות עם הדמויות התוקפניות,מדובר בעיקר בגילאים צעירים בהם עולם הדמיון של הילדים משפיע רבות ולא תמיד ברור להם מתי מתחיל הסיפור האמיתי ומתי זה רק קיים בסרטים. במצבים כאלה הילד עלול לפרש את התוקפנות במשחק כדרך לגיטימית לפתרון בעיות העדיפות על קשר עם

ילדים אחרים יוצר פעמים רבות חרדה חברתית שבה הוא מעדיף התמודדות מול המסך.

 

החופש הגדול היגיע, ואנחנו ההורים עומדים שוב מול השאלה, "הוא לא רוצה כבר קייטנה אז מה הוא יעשה כל היום?" הורים רבים מתמודדים במשך כל השנה עם שאלות לגבי שימוש חכם ותואם גיל באינטרנט ובמשחקי המחשב של ילדיהם. אנחנו לפעמים צופים מבועתים ביכולת הבלתי נדלית של הילד שלנו לבלות שעות על גבי שעות לאורו של המסך.

לאור עלייה בחברה הישראלית של אלימות ותוקפנות בקרב ילדים ובני נוער עולה גם שאלה האם משחקי מחשב ובפרט משחקי מחשב אלימים תורמים לכך ומה

הורים יכולים לעשות כדי למנוע שימוש מוגזם במשחקי מחשב והשפעה רעה על הילדים. בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים בנושא גם בשל דרישת גופים מחוקקים במדינות שונות בעולם. מחקרים שנערכו לאחרונה מערערים על הסברה הרווחת ומראים כי לא קיים קשר מובהק בין משחקי מחשב אלימים ואלימות ותוקפנות בקרב ילדים ומתבגרים וכי הם רק חלק מתמונת עולם יותר רחבה של הגורמים המשפיעים על הנוער. (2011.( Ferguson, San Miguel, Garza & Jerabeck

הבעיה שעולה היא שבמשחקי מחשב הילד יכול להזדהות עם הדמויות התוקפניות, מדובר בעיקר בגילאים צעירים בהם עולם הדמיון של הילדים משפיע רבות ולא תמיד ברור להם מתי מתחיל הסיפור האמיתי ומתי זה רק קיים בסרטים.

במצבים כאלה הילד עלול לפרש את התוקפנות במשחק כדרך לגיטימית לפתרון בעיות העדיפות על קשר עם ילדים אחרים יוצר פעמים רבות חרדה חברתית שבה הוא מעדיף התמודדות מול המסך.

טענה נוספת היא שחשיפה קבועה למשחקי מחשב אלימים ותוקפניים מורידה את סף הרגישות לתמונות אלימות ועם הזמן המוח מתרגל לכך ויכול להזדקק לגירויים גדולים יותר כדי לקבל את מנת הריגוש והעוררות בעיקר אצל ילדים עם בעיות התנהגותיות ורגשיות.


ילדים אשר המציאות והדמיון לא תמיד יושבים בקנה אחד מומלץ על טיפול בדמיון מודרך כדי לכוון חשיבה לכיוון רצוי ומצוי, מועיל ושגוי.

יש מגוון גדול של משחקי מחשב לגילאים שונים ולא כולם אלימים,אני מאד רוצה להמליץ על משחקים אלה. ואם לחזור למשחקים שמרבים במהלומות ונחפש יתרון נמצא שלעיתים ישנה האפשרות לפריקת לחץ, שיפור של יכולות קוגניטיביות שונות ולמידה של אסטרטגיות חשיבה ופתרון בעיות. בנוסף,לפעמים משחק נותן תחושה לילד חלש תחושת מסוגלות ותחושות שליטה והיבט זה חשוב במיוחד לילדים שלא זוכים לחוש כך בתחומים אחרים.

מחקר שנערך באוניברסיטת TEXAS A&M (Ferguson & Rueda, 2010; ) בדק השפעה של חשיפה קצרת טווח וארוכת טווח למשחקי וידאו לפיתוח רגשות עוינים ודיכאון. התוצאות הראו שלא הייתה השפעה למשחקי הוידאו על התנהגות אגרסיבית.

המחקר מצא בנוסף כי אם הילד פתר את המשימה המתסכלת ולא נשאר בתסכולו ההשפעה של המשחק על התנהגות אלימה נמוכה יותר, כלומר המשחק מאפשר אפיק לביטוי וניהול רגשות ובפרט רגשות של תסכול, אכזבה ואובדן שליטה.

עם זאת סדרה חדשה של מחקרים שנעשו בנושא מראה כי בטווח הקצר אכן יש השפעה על ההתנהגות למשחקים אלימים. לדברי החוקרים שמתעסקים בתחום שורה ארוכה של מחקרים מראה על הגברת התנהגות אלימה אצל גיימרים. ההתנהגות הזו מתגברת מאד מייד אחרי המשחקים ואצל ילדים שממלאים את רוב זמנם במשחקים כאלו מדובר על שינוי התנהגותי ארוך יותר שיכול להימדד לזמן של עד שנתיים. אלא שמעבר לפרקי הזמן האלו לא ניתן להוכיח קשר בין המשחקים לבין מעשי אלימות חמורים.

מייקל ר. וורד כלכלן מאוניברסיטת ארלינגטון בטקסס אומר כי "כיום אנחנו כבר כן יכולים לקבוע מספר עובדות שהן מוכחות ביחס להשפעה של משחקי מחשב על בני אדם". לדבריו "במחקר שנעשה על סטודנטים באוניברסיטה הוכח באופן חד משמעי כי אחרי שסטודנטים שיחקו במשחקים כמו: Call of Duty, Killzone 3, Battlefield 3 הייתה עלייה ברורה ברמת האגרסיביות שלהם, זאת אל מול קבוצת ביקורת ששחקה משחקים לא אלימים שאצלם לא הייתה עלייה ברמת האלימות אחרי המשחק".

המחקר עליו מדבר מייקל ר. וורד אפשר לסטודנטים להעניש את עמיתיהם על ידי האכלת רוטב חריף או מרק חם אם אלו לא בצעו מטלות שהוטלו עליהם. ביחס לכך התברר כי הסטודנטים ששחקו משחקים אלימים נטו לענישה גבוהה יותר באופן ברור שניתן למדידה. העדות המחקרית הזו הוכחה בניסויים רבים

 

לאור המחקרים שנותנים רוח גבית במקרים מסוימים לרעיון של משחקי מחשב אלימים והשפעתם. החלטתי לחפש אופציות מאתגרות נוספות, מה שנקרא משחקי חשיבה.

 הכותבת עופרה רוזנפלד מנכ"ל מילת, פסיכותרפיסטית מנחת קבוצות מטפלת ומאמנת אישית בטכניקת NLP וגם הדמיון המודרך.