עופרה רוזנפלד | מינוף יכולות להשגת תוצאות

top banner1

logo-h4r

  • יש לנו את כל המשאבים להיות מי שאנחנו רוצים להיות

  • אנחנו האחראים לתוצאות שנשיג בחיינו

  • כולנו צריכים אמונה ביכולות שלנו, דרך ברורה והנחייה בגובה העיניים

  • הטיפול במילת יוביל אותך לבחירות הנכונות ולתוצאות שרצית

  • 1
  • 2
  • 3
  • 4

פסיכולוגיה חיובית בהדרכת הורים

ילד שלא מפסיק להעסיק את אימו דרך שימוש בכעס ובכי, חושב שהוא יכול להפעיל אותה כדי לקבל ממנה תשומת לב. הרי מוטב לו שיכעסו עליו מאשר יתעלמו ממנו. גם שם בבכי הקטן בתחילת דרכו הוא מאמין ביכולתו לייצר לעצמו את המציאות. השאלה מה ההורים עושים בתגובה היא זו שתיצור לו את ההנחות על החיים. אם הילד יאמץ הנחות מוטעות יחשוב שהוא לא יכול לעולם הגדול. אם יקבל תגובה שמאמינה בו ומאפשרת ביטוי יאמין שהוא יכול , אפשר כמו הקטר הקטן לדחוף רכבת במעלה ההר.

 


דוח ארגון הבריאות העולמי צופה שעד שנת 2030 יהיה הדיכאון המחלה החמורה ביותר לאנושות. התופעות תהינה: קיצור תוחלת החיים ופגיעה באיכות החיים.
הבדיחה האלמותית כמה פסיכולוגים צריך כדי להחליף נורה?התשובה המוכרת: אף אחד, הנורה תחליף את עצמה כשתהיה מוכנה. מוכר?


חשבתי על המטאפורה כמובן...שאם הנורה צריכה לחכות עד שתהיה מוכנה מעצמה.. היא הרי מאמינה שהיא יכולה והיא לא צריכה הדרכה, אז איך זה שהמחקרים על פסיכולוגיה חיובית מראים באינספור דפי המחקר שנערמים בשנים האחרונות. שהאמונה שאתה יכול לא כ"כ פשוטה ומובנת מאליה?


נזכרתי בספר שהייתי מקריאה לבני כשהיה קטן : "הקטר הכחול שיכול" של סופר הילדים האמריקאי וויטי פייפר:
"זה סיפור על רכבת קטנה ומאושרת שנסעה בין ההרים, כל קרונותיה עמוסים בצעצועים וממתקים לחלק לילדים שגרים מעבר להרים.
יום אחד קטר הרכבת נתקע, ולא הצליח לנסוע יותר.
כל הצעצועים והבובות היו אובדי עצות... איך הם יגיעו לילדים שמעבר להר?
הבובות פנו לקטרים אחרים בבקשת עזרה.
הקטר החדש והמפואר אמר: שהוא מסיע אנשים חשובים ולא מסיע סתם משחקים לילדים ונסע משם.
הקטר הגדול והכבד אמר : שהוא מוביל מכונות גדולות וחזקות. ולא ייקח צעצועים ובובות והמשיך הלאה בדרכו.דווקא אז כשהם על סף ייאוש ראו מרחוק קטר כחול וקטן מגיע לקראתם. שאלו אותו : אם הוא יוכל לעזור להם? הקטר העלה את חששו בקול שהרי הוא לא ממש גדול, והוא כלל לא בטוח שיצליח לעבור את ההר.
לאחר מכן הסתכל להם בעיניים וראה את דמעותיהם ואמר " טוב, אני מוכן לנסות, אני חושב שאני יכול, אני חושב שאני יכול.." "אולי אני יכול....אני יכול?אני יכול.אני יכול!." וכך בקריאות עידוד הצליחה הרכבת לטפס במעלה ההר, ולהגיע אל הילדים שמעברו השני.
כשהגיעו חייך הקטר הכחול ואמר: " חשבתי שיכולתי... באמת חשבתי שיכולתי. חשבתי שיכולתי!..."
הספר הודפס מאז שנת 1910 במיליוני עותקים.
מה שנראה לילד בין חמש פשוט כ"כ בספר בן 37 עמודים על "הקטר הכחול שיכול". לא ברור לנו המבוגרים.


התיאוריה של האמונה ביכולת – self efficacy
הכוח באמונה שאתה יכול The power of believing you can.
האמונה שאתה יכול משיגה מה שאתה רוצה להשיג, זהו אחד מהמרכיבים העיקריים למושג הצלחה.
הנחת היסוד הבסיסית בתיאוריה היא ש "האמונות של האנשים ביכולות שלהם מאפשרת להם לייצר אפקט של תשוקה במעשים שהם בוחרים לאמץ. הבעיה היא שהם משקיעים מאמץ רב מידי כדי להתמיד ולשמר את המכשולים שלהם"/ אמר אלברט בנדורה
הניסיון למצוא ולטפח "חוזקות" – כלי עוצמתי בטיפול להעלאת ביטחון עצמי. גישה זו עוסקת בטיפוח חוסן נפשי וצמיחה בקרב האוכלוסייה "הבריאה", לכאורה, ולא רק בקרב אנשים הפונים לטיפול בשל קשיים .


מדוע אני אומרת בריאה לכאורה? כיון שהפרשנות שלנו את החיים יש בה אמונות קודמות המכילות קשיים של סגנון חיים ופרשנויות מוטעות עוד מהיותנו קטנים ונראה לי שעניין זה מתייחס למרביתנו.
אנחנו בונים לעצמינו סגנון חיים מלידתנו עד גיל 6 על סמך הנחות על עצמינו ועל העולם שאימצנו מהפרשנות שלנו את חוויות חיינו.


ד"ר רודולף דריקורס ממייסדי התיאוריה האדלריאנית טען שכלל התנהגותו של האדם יש לה תמיד תכלית והיא תמיד חותרת למטרה. ילד שלא מפסיק להעסיק את אימו דרך שימוש בכעס ובכי, חושב שהוא יכול להפעיל אותה כדי לקבל ממנה תשומת לב. הרי מוטב לו שיכעסו עליו מאשר יתעלמו ממנו. גם שם בבכי הקטן בתחילת דרכו הוא מאמין ביכולתו לייצר לעצמו את המציאות.
השאלה מה ההורים עושים בתגובה היא זו שתיצור לו את ההנחות על החיים. אם הילד יאמץ הנחות מוטעות יחשוב שהוא לא יכול לעולם הגדול.
אם יקבל תגובה שמאמינה בו ומאפשרת ביטוי יאמין שהוא יכול. דהיינו, אם ההורים ידעו לשים גבולות יחד עם קבלת הילד כפי שהוא, הילד המתבגר ילמד בעתיד "לקרא נכון את המפה", יבנה תפיסת חיים בריאה ויבין מה הוא יכול ומתי ובהתאם לא יחשוש לנסות.

ואולי זו המטרה, לא לפחד לנסות, להאמין שאנחנו יכולים ואז אפשר כמו הקטר הקטן לדחוף רכבת במעלה ההר.