אנשים הסובלים מחרדה כללית מאמצים לעצמם חיים של דאגה כיון ש"לחיות

בחוסר דאגה, זה לא אחראי ויכול להוביל לתוצאות שליליות".

האמונה שחוסר דאגה הוא מצב לא אחראי ודאגה בעצם שומרת עליך,

יוצרת מצב של יצירת דאגה קבועה אנשים הסובלים מהפרעת חרדה כללית

מתקשים לחיות במצבים של חוסר ודאות, והדאגה עוזרת להם לייצר אשליה

של שליטה. בחיים ישנם מצבים רבים שיש בהם אי ודאות,

כך קורה שתגובות של חרדה ודאגנות גולשים גם לגבי תחומים נרחבים

מאד של החיים.

לאנשים עם הפרעת חרדה כללית יש אמונה שהדאגה יעילה. הדאגה עוזרת

להם להכין את עצמם לאירועים רעים או למנוע אותם, אנשים אלה בונים

אמונה שדאגה עוזרת לפתור בעיות. בטווח הארוך התנהגויות אלו

מתחזקות ומעצימות את הבעיה. אנשים החיים עם הפרעת חרדה כללית

עשויים להאמין מאוד במשפטים כמו: "אם לא אדאג דברים רעים יקרו"

ויתרה מזאת "אם אדאג, ומשהו רע יקרה, אני אהיה מוכן אליו ".

המצב בו הדאגה משמרת ומחזקת את קיומה אצל האדם החרד יוצרת רגישות גבוהה יותר אצל האדם החרד באופן לא מודע

למידע הקשור בדברים מפחידים. לדוגמא לכל אירוע שקורה מסביבו הוא כבר מפתח מצב מוכלל של אסון מתקרב,

מצמצם את פעילותו שמא הרע מכול בפתח וחי כל הזמן בחיפוש אחר סימנים מדאיגים כדי ליצור התנהגות של

הסתתרות, מניעה וחיים בצל חשש מתמיד. חשש מתחום אחד בחיים גולש במהרה גם לחשש בתחום נוסף ומשם הדרך

קצרה להכללה של חיים מלאי סכנות, הכי טוב לא לעשות דברים ולחיות בנשימות קטנות בתוך אזורים מוכרים ומוגנים בלבד.

בתוך ההגדרה של חרדות כלליות אפשר למצוא גם את הפוביות-פחדים כגון: פחד מטיסות, קלסטרופוביה-פחד ממקומות

סגורים, פחד מחרקים, פחד מדם, פחד מכלבים ועוד.

מצב של חרדות יוצר אצל האדם במקרים רבים התנהגויות המצמצמות את יכולותיו בפועל בשל בניית אמונה המקטינות את

אמונו בכישוריו ומפתחת אמונות בדבר דימויי עצמי נמוך.קושי בקבלת החלטות, רגשי אשם ועוד.

כאשר אדם חווה דאגה או חרדה הוא גם מייצר במחשבתו עוד ועוד תרחישים שליליים וכך מתחזקת אמונתו איתה הוא יצא

לדרך ש... "אני לא מסוגל להתמודד עם כל זה".

אנשים שמשתמשים בדאגה או חרדה כאסטרטגיית התמודדות בדרך כלל מפתחים אסטרטגיה זו מגיל צעיר. בבחינה לעומק

נמצא לעתים שגם ההורים סבלו מדאגנות או חרדה, וכך, בלי כוונה תוך כדי הגנה על ילדיהם "לימדו" את הילד לדאוג ולהיות

חרד. לכן אפשר לראות מצבי חרדה הן אצל מבוגרים והן אצל ילדים ונוער. 

 

ניתן לטפל בחרדה בגישת הטיפול האדלריאנית בשילוב כלים של אסטרטגיות NLP ודמיון מודרך ובעבודה עם טכניקות מהפסיכותרפיה הגופנית.

•       שילוב הגישות הטיפוליות מהווה טיפול מקצועי, הוליסטי, מלא ומדויק, אשר נותן מענה מקיף, יסודי ומותאם באופן אישי למטופל.