הפסיכותרפיה הגופנית עושה את החיבור בין הראש לגוף.
זהו זרם בפסיכולוגיה, שייסד וילהלם רייך, תלמיד ועמית
של פרויד. אם הגישות בפסיכולוגיה כולן מתמקדות רק בביטוי המילולי,
הפסיכותרפיה הגופנית יוצרת קשר הכרחי בין הביטוי המילולי לביטוי
הגופני,
בין הראש לאזורי הגוף השונים שמביעים כאב בשל מחסור
שקיים גם בנפש. ההתייחסות לאדם כהוויה שלמה שיש בו גוף,
נפש המבטאים יחד את הרגש והמחשבה ולא ניתן להפריד בניהם.
היום יותר מתמיד גורסת הפסיכולוגיה, בכל השיטות שההשפעה
החזקה ביותר נוצרת בשנות חיינו הראשונות. כיון שבשנים הראשונות
התינוק חווה את הסביבה שלו לא בדרך המילולית ובמצבי קושי
נוצרות חסימות שניתן להתיר בדרך של קשר עם הגוף במקביל
להבנות בקשר המילולי.
הטיפול בפסיכותרפיה גופנית הינו דרך תנועה, מגע, נשימה, כך ניתן
להגיע לרבדים עמוקים של הנפש. המילים והדימויים עובדים סרוגים
אחד בשני עם הביטוי הגופני.
הטכניקה מאפשרת כלי ישיר המתאים לעיתים לאחדים יותר מטיפול מילולי בלבד
החיבור בין הרבדים השונים בגוף-נפש חושף בפנינו אפשרויות חדשות, זרימה טובה יותר וביטוי קרוב יותר לייחודית שלנו.
השימוש בפסיכותרפיה הגופנית בטיפול האישי ובקורס 'NLP הוליסטי'.